Munger Archive חיפוש

אותה כנסייה, ספסלים שונים

מאנגר מול באפט

הם הסכימו כמעט על הכול — ערך, סבלנות, יושרה, מעגל היכולת — כך שדף של יריבויות מומצאות היה חוטא לאמת. אלה ההבדלים המעטים, האמיתיים והמתועדים היטב: המקומות שבהם האינסטינקטים, המזג או התיאבון שלהם נפרדו זה מזה — לפני שברוב המקרים התכנסו אל השותפות שבנתה את ברקשייר, שותפות שהחלה ביום שבו נפגשו ב-1959.

מציאות זולות מול עסקים איכותיים

האם מאנגר שינה את אופן ההשקעה של באפט?

מאנגר

מאנגר דחה מלכתחילה את מציאות ה"בדל הסיגר" הזולות והבינוניות של בנג'מין גרהאם, בטענה שעדיף בהרבה לשלם מחיר הוגן על עסק נהדר באמת ולהחזיק בו לאורך זמן. הוא דחף את באפט אל עבר איכות ועמידות במקום זולות סטטיסטית.

באפט

גרהאם אימן את באפט לקנות מניות זולות סטטיסטית מסוג "net-nets" בלי קשר לאיכות העסק, ובהודאתו שלו הוא היה "לומד איטי". רכישת ממתקי סיז ב-1972 — 25 מיליון דולר עבור עסק שהרוויח פחות מ-5 מיליון דולר לפני מס על בסיס הון של 8 מיליון דולר בלבד, מחיר ששום תלמיד אדוק של גרהאם לא היה משלם — הייתה נקודת המפנה.

השורה התחתונה. זהו ההבדל המשמעותי ביותר ביניהם, ובאפט מייחס אותו כולו למאנגר — "צ'רלי דחף אותי לכיוון של לא סתם לקנות מציאות". פחות מחלוקת מתמשכת ויותר הרעיון האחד שבו מאנגר שינה את דעתו של באפט, והוא זה שבנה את ברקשייר המודרנית.

מקורות
  • וורן באפט, מכתב ברקשייר הת'אווי לשנת 1989 ("טעויות עשרים וחמש השנים הראשונות")
  • וורן באפט, מכתב ברקשייר לשנת 2014 (הפרק לרגל יובל ה-50)
  • וורן באפט, מכתב ברקשייר לשנת 2007 (נתוני ממתקי סיז)
  • רוברט לנצנר, "השותף הלא-כל-כך-שקט", פורבס, 22 בינואר 1996

מינוף והלוואות

האם מאנגר ובאפט היו חלוקים בשאלת השימוש בכסף שאול?

מאנגר

בתחילת דרכו מאנגר היה מוכן להמר הכול, כולל כסף שאול: בעסקת הארביטראז' של British Columbia Power (בערך ב-1962) הוא הכניס לעסקה אחת כמעט-ודאית את כל הונו הנקי ועוד כל מה שהצליח ללוות — המניה נסחרה סביב 19 דולר והייתה עתידה להירכש סביב 22 דולר.

באפט

באפט אמר: "מעולם לא לוויתי סכום כסף משמעותי בחיי. מעולם לא. וגם לעולם לא אלווה." אפילו בימי השותפות עתירת-הארביטראז' שלו הוא הגביל את עצמו להלוואות של עד 25% מההון הנקי של השותפות — צנוע לעומת מאנגר, שהלך על 100% ויותר באותו סוג של עסקה.

השורה התחתונה. זהו הבדל של מידה ושל תאבון סיכון בתחילת הדרך, לא הבדל מהותי: שניהם היו שונאי-חוב לפי אמות המידה של וול סטריט, שניהם הזהירו בהמשך מפני מינוף הרסני, וברקשייר עצמה פועלת עם מינוף של כ-1.6-ל-1 שמקורו ב"צף" הביטוחי, שאינו ניתן לדרישת פירעון מיידית. למאנגר פשוט הייתה בצעירותו קיבה חזקה יותר למינוף בסיכון מוגדר. (ראו גם: מאנגר, בקריאה שגויה → מינוף.)

מקורות
  • אליס שרודר, The Snowball (2008) — עסקת הארביטראז' של בריטיש קולומביה פאוור
  • וורן באפט, הרצאה באוניברסיטת נוטרדאם, אביב 1991
  • מכתב Buffett Partnership Ltd., 1963 (מגבלה עצמית של 25% על נטילת הלוואות)
  • פרציני, קבילר & פדרסן, “Buffett's Alpha” (AQR)

חוכמת עולם מול התמקדות בתחום אחד

מה היה ההבדל באופן החשיבה של מאנגר ובאפט?

מאנגר

מאנגר היה הגנרליסט הרב-תחומי: הוא הטיף ל"רשת של מודלים מנטליים" השאובים מפסיכולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה, מתמטיקה והיסטוריה, קרא בכל תחום אפשרי, והיה אדריכל חובב אובססיבי שתכנן מבני אוניברסיטה.

באפט

באפט היה המומחה, הידוע בהתמקדותו המוחלטת בעסקים ובהשקעות — כשהוא וביל גייטס נשאלו בארוחת ערב ב-1991 מהי המילה האחת שמאחורי הצלחתם, שניהם כתבו, איש בלי לדעת מה כתב האחר, "focus" (מיקוד). הקריאה המקצועית שלו נוטה לדוחות שנתיים ולדוחות 10-K.

השורה התחתונה. שניהם אימצו את חלוקת התפקידים הזאת ולא התרעמו עליה: באפט כינה את מאנגר "האדריכל" של ברקשייר של ימינו, ואת עצמו "הקבלן הראשי". רוחב היריעה של מאנגר ייצר את הרעיונות; המיקוד של באפט הוציא אותם לפועל.

מקורות
  • צ'רלי מאנגר, "שיעור בחוכמת עולם יסודית" (USC Marshall, 14 באפריל 1994), מתוך Poor Charlie's Almanack
  • וורן באפט, מכתב ברקשייר לשנת 2023 ("אדריכל" / "קבלן ראשי")
  • אליס שרודר, The Snowball (2008); Becoming Warren Buffett (HBO, 2017) — האנקדוטה על "focus"

בוטות מול דיפלומטיה

במה נבדלו מאנגר ובאפט במזג ובסגנון הפומבי?

מאנגר

מאנגר היה הבוטה שבשניים — באפט כינה אותו "איש ה'לא' הנורא" (the abominable no-man), משום שתשובת ברירת המחדל שלו הייתה לא. משפט הקבע שלו באספה השנתית היה "אין לי מה להוסיף", בהבעה חתומה, והוא כינה את הקריפטו "מגעיל... מנוגד לאינטרסים של הציוויליזציה" ואת ה-EBITDA "רווחי שטויות".

באפט

באפט טיפח דמות עממית ודיפלומטית של "האורקל מאומהה" — צ'רי קולה וממתקי See's על הבמה, תשובות ארוכות ואבהיות, וכמעט בלי התקפות אישיות. כשנשאל על ביטקוין ב-2021 הוא התחמק ("אנחנו יכולים לבחור להכעיס עלינו 400,000 אנשים..."), ואילו מאנגר קטל אותו.

השורה התחתונה. ההבדל היה בסגנון ההגשה, לא בגילוי הלב — לשניהם היו דעות נחרצות (באפט עצמו כינה את הביטקוין "רעל עכברים"), אבל מאנגר אמר בקול רם את מה שאחרים רק לוחשים, ובאפט ניהל את המסר. חילופי הדברים על הביטקוין ב-2021 הם ההבדל הזה בשידור חי: מאנגר תוקף, באפט מתחמק.

מקורות
  • רוג'ר לוונשטיין, Buffett: The Making of an American Capitalist (1995) — "איש ה'לא' המתועב"
  • Poor Charlie's Almanack — המשפט על "EBITDA / רווחי שטויות"
  • האספה השנתית של ברקשייר הת'אווי, 1 במאי 2021 — חילופי הדברים על הביטקוין

חשיפה לסין ולטכנולוגיה

האם מאנגר ובאפט היו חלוקים בנוגע לסין ולטכנולוגיה?

מאנגר

מאנגר היה האופטימי הגדול לגבי סין, והוא זה שגרר את ברקשייר להימור טכנולוגי: הוא דחף את ההשקעה ב-BYD ב-2008 (כ-230 מיליון דולר תמורת כ-10%), כינה את המייסד וואנג צ'ואנפו שילוב של "תומס אדיסון וג'ק וולש", ואמר שוב ושוב שהחברות החזקות בעולם "אינן באמריקה".

באפט

באפט היה המשתתף המהוסס. מאנגר עצמו אמר: "ביקשתי מדייב [סוקול] לבחון את זה, כי ידעתי שבכוחות עצמי לא אצליח לשכנע את וורן להיכנס לעסק הארור הזה." באפט הגיע לטכנולוגיה באיחור — הוא קנה את אפל רק ב-2016, והציג זאת כמהלך על מותג צריכה "דביק" ולא כהימור טכנולוגי.

השורה התחתונה. לא התנגדות אלא עוצמת אמונה: באפט אישר את ההשקעה ב-BYD, הוא פשוט לא הוביל אותה. הנכונות של מאנגר לשלם מחיר גבוה עבור יצרן טכנולוגיה זר ולשבח את סין בגלוי היא המקום שבו האינסטינקט שלו — "איכות לפני זול" — הקדים את זהירותו של באפט.

מקורות
  • מארק גאנתר, "וורן באפט תופס פיקוד", פורצ'ן, אפריל 2009 — עסקת BYD ו"אדיסון וג'ק וולש"
  • האספה השנתית של Daily Journal, 12 בפברואר 2020 — מאנגר על סין
  • הרכישה הראשונה של אפל בידי ברקשייר, ברבעון הראשון של 2016; הצגת אפל כ“מוצר צריכה” בפי באפט (2018/2023)

סגנון הפילנתרופיה

האם מאנגר ובאפט תרמו את כספם בדרכים שונות?

מאנגר

מאנגר תרם חלק קטן יותר מהונו, אבל במישרין ובמהלך חייו, לפרויקטים מוחשיים שעיצב באופן אישי — ובראש ובראשונה מבני אוניברסיטאות שתכנן (מישיגן, סטנפורד, ומעונות סטודנטים שנויים במחלוקת בעלות 200 מיליון דולר באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה). הוא סירב להצטרף להתחייבות הנתינה: “כבר העברתי לילדיי כל כך הרבה, שממילא כבר הפרתי אותה.”

באפט

באפט התחייב לתרום יותר מ-99% מהונו, היה שותף לייסוד התחייבות הנתינה ב-2010, ומאז 2006 העביר עשרות מיליארדי דולרים במניות ברקשייר — יותר מ-60 מיליארד דולר עד 2025 — בעיקר לקרן גייטס ולקרנות המשפחתיות שלו, שיחלקו אותם.

השורה התחתונה. באפט מעביר את מלאכת הנתינה לאחרים בקנה מידה עצום ודוחה אותה למועד מאוחר; מאנגר שמר אותה בידיו — מעשית, אישית, והמשפחה קודם כול. אך הפער נובע בחלקו מסדר הגודל — הונו של מאנגר (~2.6 מיליארד דולר) היה קטן בערך פי 45 מהונו של באפט (~120 מיליארד דולר), כך שפשוט היה לו הרבה פחות לתת.

מקורות
  • התחייבות הנתינה (givingpledge.org) — מכתב ההתחייבות של באפט על “יותר מ-99%”; ייסוד משותף ב-2010
  • צ'רלי מאנגר, ריאיון ל-Yahoo Finance בתוכנית “Influencers” (אנדי סרוור), 9 במאי 2019 — על סירובו להצטרף להתחייבות
  • פורבס (28 בנובמבר 2023) — הון נקי: באפט ~119.5 מיליארד דולר לעומת מאנגר ~2.6 מיליארד דולר במועד מותו של מאנגר

עוד על קריאה נכונה שלו: הציטוטים שהוא מעולם לא באמת אמר, המקומות שבהם הוא לכאורה סותר את עצמו, ההשקעות שבהן טעה, וכן איך באמת נראים ביצועיו.