גורם לשיפוט מוטעה № 8
הנטייה לקנאה/צרות עין
השוואת עצמנו לאחרים מולידה קנאה — מניע חזק ועלוב להתנהגות, שבניגוד למידות רעות אחרות אינו מסב הנאה כלל.
„קנאה היא חטא ממש טיפשי, כי היא היחיד שלעולם לא תוכל ליהנות ממנו אפילו קצת.”— צ'רלי מאנגר
מאנגר סבר שהקנאה היא אחד הכוחות המוערכים בחסר ביותר בעולם, ואחד הטיפשיים שבהם. אנו מחווטים למדוד את שלוותנו לא במונחים מוחלטים אלא ביחס לאנשים שסביבנו — השכן, עמית לעבודה, הגיס. כתוצאה מכך אדם יכול שיהיה לו כל מה שהוא צריך ובכל זאת לחוש אומלל בגלל עמית שיש לו מעט יותר. מאנגר נהג להצביע על כך שהקנאה מניעה הרבה יותר מן הסכסוך האנושי מאשר החמדנות.
הגרסה היומיומית היא העובד שהיה מרוצה לחלוטין מהעלאת שכר עד שגילה שעמית קיבל גדולה יותר, ובאותו רגע ההעלאה מרגישה כמו עלבון. דבר במצבו שלו לא השתנה; רק ההשוואה השתנתה. אותו מנגנון מזין התנהגות הרסנית במשפחות, בחברות ואפילו באומות, שבהן צדדים יפגעו באינטרסים של עצמם רק כדי למנוע יתרון מיריב.
מה שעורר במאנגר בוז מיוחד כלפי הקנאה הוא שהיא חטא המוות היחיד שאין בו שום צד חיובי — לגרגרנות יש לפחות הארוחה, לתאווה יש הרומן, אך הקנאה היא סבל טהור בלי דבר להראות תמורתו. עצתו המעשית הייתה פשוט לסרב להשתתף במשחק: חדל למדוד את חייך מול חייהם של אחרים, והתייחס לקנאה, יחד עם טינה ורחמים עצמיים, כהרגל מחשבתי שיש להימנע ממנו בלא רחם, משום שהוא מרעיל את מי שנכנע לו בלי לפגוע במושאו.
