גורם לשיפוט מוטעה מס׳ 6
נטיית הסקרנות
דחף מובנה ללמוד — הנטייה הנדירה שהיא בעיקרה כוח לטובה, ומסייעת לאזן את האחרות אם מטפחים אותה.
רוב הנטיות של מאנגר הן אופני כשל — הרגלים מובנים שמובילים אותנו אל הטעות. הסקרנות היא היוצא מן הכלל הבולט: דחף טבעי אשר, כשהוא מפותח, הופך אתכם חכמים יותר, מסייע לכם ליהנות יותר, ומחסן אתכם חלקית מפני הנטיות האחרות. הוא ציין שהציוויליזציות הגדולות, החל מן היוונים, טיפחו את הסקרנות במכוון, ושהאוניברסיטה המחקרית המודרנית הִמסדה אותה בקנה מידה שלא נראה כמותו מעולם.
הערך המעשי הוא שאדם סקרן ממשיך ללמוד הרבה אחרי שהלימודים הפורמליים מסתיימים, וממשיך לשאול ״למה״ במקום לקבל את התשובה הנוחה. חייו של מאנגר עצמו היו הדוגמה: אדם שקרא ללא הרף בהיסטוריה, ביולוגיה, פיזיקה ופסיכולוגיה, ושייחס חלק ניכר מהצלחתו להיותו, כדבריו, ״מכונת לימוד״ שהלכה לישון בכל לילה מעט חכמה יותר מכפי שהתעוררה. כמעט שום דבר מאותה קריאה לא נדרש ממנו; הסקרנות היא שהניעה אותה.
הסיבה שזה נחשב הגנה מפני שאר הרשימה היא שהנטיות האחרות משגשגות על בורות ועל הדחף להפסיק לחשוב. הסקרנות עושה ההפך — היא משאירה את החקירה פתוחה, מושכת פנימה מידע מתחומים רבים, ומתנגדת לסגירה הקלה שהימנעות-מספק והימנעות-מאי-עקביות דוחפות אתכם אליה. זוהי הנטייה האחת שעליכם לנסות במודע לחזק, ולא להישמר מפניה.
