מאנגר על ענווה

“הנה תחום שבו יש לנו רקורד מושלם המשתרע על פני עשורים רבים. היינו אווילים באופן מובהק כמעט בכל פעולה שעסקה בנדל"ן שאי פעם נגענו בה. אותו מתחם דיור שפיתחתי מפני שלא רציתי לתת לרשויות התכנון לשדוד אותי כפי שרצו — הלוואי שהייתי נותן להן. יש לנו רקורד מאושר של כישלון בעסקה הזו.”

“לא אכפת לי שלא תפסתי את אמזון מוקדם. הבחור הוא מין עושה נפלאות. זה מאוד מוזר. אני נותן לעצמי פטור על זה. אבל אני מרגיש כמו אידיוט גמור על שלא זיהיתי את גוגל טוב יותר.”

על החמצת גוגל למרות הראיות מהוצאות הפרסום של GEICO; הנוסח משתנה מעט בין תמלולים.

“אנו חיים בעולם של חטא, יגון והכרעות שגויות.”

“ובכן, כל ההצלחות האנושיות הן הצלחות עד כה. וזו הצלחה עד כה, ואנחנו לא יודעים בוודאות מה יהיו ההשלכות הסופיות.”

“סקר מדוקדק בשוודיה הראה שתשעים אחוז מהנהגים החשיבו את עצמם מעל הממוצע. ואנשים שמוכרים משהו בהצלחה, כפי שעושים יועצי השקעות, גורמים לנהגים השוודים להישמע כמו מדוכאים.”

המחקר העומד בבסיס זה (סוונסון) מצוטט בדרך כלל סביב 70–80%; ה'תשעים אחוז' הם הניסוח של מאנגר.

“כל בן אנוש נוטה להאמין הרבה יותר משהוא צריך במה שהוא עמל קשה כדי לגלות, או במה שהכריז עליו בפומבי שהוא כבר מאמין בו. בעודנו צועקים את הידע שלנו החוצה, אנחנו למעשה תוקעים אותו פנימה; אנחנו לא מרחיבים אותו.”

“הבעיות הנוכחיות שלנו מבלבלות למדי. למעשה, אם אתה לא מבולבל, אני לא חושב שאתה מבין אותן היטב.”

“התרופה הטובה ביותר נגד אווילות הנובעת מעודף הערכה עצמית היא לאלץ את עצמך להיות אובייקטיבי יותר כשאתה חושב על עצמך, על משפחתך וחבריך, על רכושך, ועל ערך פעילותך בעבר ובעתיד.”