„אם קונים עסק רק משום שהוא מתומחר בחסר, צריך אחר כך להתחבט מתי למכור אותו — כשהוא מגיע לערכו הפנימי. זה קשה. אבל אם מצליחים לקנות כמה חברות נהדרות, אפשר פשוט לשבת על הישבן. וזה דבר טוב.”

„צריך אופי כדי לשבת עם כל המזומן הזה ולא לעשות כלום. לא הגעתי לאן שהגעתי ברדיפה אחרי הזדמנויות בינוניות.”

„הכסף הגדול אינו בקנייה ובמכירה, אלא בהמתנה.”

מיוחס באופן נרחב למאנגר ועולה בקנה אחד עם השקפותיו, אך אין מקור ראשוני המאשר את המילים המדויקות. מקור הרעיון בג'סי ליברמור (‚זו תמיד הייתה הישיבה שלי’, ‚זיכרונותיו של סוחר מניות’, Reminiscences of a Stock Operator, 1923). יש להציגו כ‚מיוחס’, ולא כאמירה מקורית ומאומתת של מאנגר.

„את הטריק הזה למדתי מוקדם. עשו את הניסוי ההוא של שני המרשמלו עם ילדים קטנים... הילדים שהצליחו לדחות את המרשמלו הם גם האנשים שמצליחים בחיים. הכול עניין של דחיית סיפוקים.”

„עצם העובדה שזו טחינה כל כך נוראה פירושה שאנשים שרוצים סיפוק קל פשוט לא נכנסים לזה. אם זה נראה לכם איטי וכואב — אנחנו דווקא אוהבים את זה ככה.”