מעגל היכולת

כל אחד מאיתנו מבין כמה דברים היטב ואת רוב הדברים בצורה גרועה. מעגל היכולת שלכם הוא קבוצת התחומים שבהם הידע שלכם ממשי דיו כדי לקבל החלטות טובות. התובנה של מאנגר ובאפט היא שאין צורך שהמעגל יהיה גדול כדי שיהיה בעל ערך — מה שחשוב הוא לדעת במדויק היכן עובר קצהו, כך שתוכלו להישאר בתוכו עבור ההחלטות שמשנות ולסרב לכל מה שמחוצה לו.

המשמעת היא בעיקר עניין של כנות. הפיתוי הוא לנדוד אל מחוץ למעגל, משום שהערכה עצמית מופרזת ואופטימיות יתר משכנעות אותנו שאנו מבינים יותר מכפי שאנו מבינים, ומשום שלומר ״זה מחוץ ליכולת שלי, אני מוותר״ מרגיש כחולשה. מאנגר חשב ההפך: הנכונוּת לומר ״אינני יודע״ ולהניח לרוב ההזדמנויות לחלוף היא יתרון תחרותי, משום שהיא חוסכת מכם את הטעויות הבטוחות-בעצמן שמחסלות את מי שפועל מעבר להבנתו.

בנוהג של ברקשייר זה התבטא בערימת ״קשה מדי״ — קטגוריות שלמות של השקעה שהם פשוט סירבו להעריך משום שנפלו מחוץ למה שהשותפים יכלו לשפוט באופן מהימן, ולא משנה כמה אטרקטיביות נראו. העניין אינו לעולם לא להרחיב את המעגל; סקרנות ולימוד יכולים להרחיב אותו עם הזמן. העניין הוא להיות בהירים באכזריות לגבי הגבול של היום, ולבצע הימורים בעלי משקל רק מבפנים, היכן שהשיפוט שלכם באמת שווה משהו.

שמעו אותו מדבר על כך

1995שעה ו-20 דק׳

הפסיכולוגיה של שיפוט אנושי מוטעה

ההרצאה החשובה ביותר של מאנגר — סקירה שאותה למד בכוחות עצמו על כ-25 נטיות פסיכולוגיות שגורמות לאנשים להיות לא-רציונליים באופן צפוי, וכיצד הן מצטברות ל׳לאלאפלוזה׳. זוהי הגרסה המדוברת המקורית מ-1995; הוא שכתב והרחיב אותה ב-2005 עבור Poor Charlie's Almanack.

1994 טקסט בלבד

שיעור בחוכמה ארצית בסיסית (USC, 1994)

ההרצאה שבה פרש מאנגר לראשונה את ׳סבך-הסריג של מודלי החשיבה׳ — הרעיון שיש לתלות את הרעיונות הגדולים מכל תחום מרכזי על מסגרת חשיבתית, שאם לא כן יישארו בידיכם ערימה של עובדות מנותקות שאינכם יכולים להשתמש בהן. ההרצאה, שניתנה בפני כיתת מנהל עסקים בבית הספר מארשל של USC בשנת 1994, היא היסוד הפילוסופי לכל מה שלימד אחרת על חשיבה, והיא מסתיימת בקטע גלוי-לב על האופן שבו הוא בוחר מניות בפועל.